Monday, January 13, 2014

שבוע 2: 5/1 - 11/1


יום ראשון, ה-5 
יערה ומור ממשיכות להתלהב מהספר "איציקידנה", הסיפור כתוב והן צריכות לאייר...
יערה איירה את דנה, הקטנטונת, מחכה ליד האוזן של איציק, על מנת לתפוס את יתוש החלומות, כשיבוא לגנוב לאיציק את החלום...

יום שני, ה-6
מרב התקשרה מהמשפחתון: קורן עם חום גבוה ופריחה בכל הגוף
חוץ מחום פעם אחת אחרי חיסון - זו המחלה הראשונה של קורן... מסתבר שהיא אוהבת גם אקמולי וגם נורופן. מתוק לה וטעים...

יום שלישי, ה-7
יערה התעוררה עם חום (יש מבחן במדעים). גם ככה יש ליערה ומור תור לרופאת עור, בנוגע לוירוס (מולוסקום)...
אחרי התור לרופאה (שתיהן לא הסכימו לצרוב, סתם "שרפנו" זמן במרפאה), לקחנו את מור להיכל התרבות, לשמוע קונצרט עם הכיתה (ושאר שכבות ב' וג') ומשם יערה ואני המשכנו לרופאה...
בדקה את קורן ומצאה שזה ויראלי: גם החום וגם הפריחה... לא מדבקת...
ליערה גם אין שום דבר שדורש טיפול...

יום רביעי, ה-8
יערה חוזרת לבית ספר ועושה את המבחן.. היה קשה (והציון בהתאם)
קורן בבית, בלי חום... אבל בלילה עולה שוב


יום חמישי, ה-9
בין חום לחום - מצליחה לשחק, לחייך, לצחוק.. בשאר הזמן - פינוקי, רצוי על הידיים :-)
היום האחרון של אורן בעבודה... הרגשה של סיום - קצת עצוב לו וקצת אופטימי, מקווה שעשה את ההחלטה הנכונה...

יום שישי, ה-10
פינוק של בוקר על המיטה בחדר שינה: לוחצת לי את האצבע ומרפה.. שוב ושוב...
הבנות הלכו לבית הספר ואנחנו לקחנו את קורן לרופאה (הלילה עוד עלה החום)... בודקת וקובעת שהיא עדיין חושבת שזה ויראלי (הפריחה באמת השתפרה), אבל ליתר בטחון, שנלך לטר"ם לעשות לה ספירת דם... התוצאות נראו תקינות (בעיני).
עלינו לבית זית - אזכרה 5 שנים לסבתא חנה. מתגעגעת אליה מאד, חושבת עליה הרבה. חסרה לי.

יום שבת, ה-11
כיף לקום בשבת, אפילו מאד מוקדם בבוקר.
הידיעה שלא צריך ללכת לשום מקום, שלא ממהרים, שכל היום עוד לפנינו - נותן הרגשה טובה...
בצהרים התארגנו ונסענו לראשון, לאכול חמין. מורקי הבריקה עם מושג חדש: "חמינץ"
אחרי הצהרים אורן הכניס את מור ללול של קורן, והיא כמובן שמחה מהחידוש והתחילה לזרוק החוצה צעצועים בשובבות אופיינית.
לקראת הערב ישבנו לשעה המשפחתית שלנו - הפעם שיחקנו "המבוך". ה"ביחד" הזה מאד נחמד וכיפי. לקראת הסוף אורן נאלץ לפרוש, כדי לקנות לחמניות טריות לתחילת השבוע ולתדלת את האוטו לקראת הנסיעה לעבודה החדשה...
שיהיה בהצלחה!




No comments:

Post a Comment